|
| בובי סאנדס היה אחד הלוחמים הבולטים של הIRA־ בתחילת שנות ה־80 - מאמין אדוק בשחרור מהכיבוש הבריטי ובעצמאותה של אירלנד מאוחדת. עוד לפני שאנחנו מגיעים לסיפור ההקרבה האישי שלו, מוביל אותנו הסרט למאבק בבלוק H של בית הכלא. הכלואים מחליטים על מחאה "מלוכלכת", מורחים צואה על קירות תאיהם, מסרבים לעטות מדי אסירים ומכסים את מערומיהם בשמיכה. מהצד השני של החומה אנו פוגשים בסוהר ריימונד לוהן שכל בוקר בודק את רכבו מפני מלכודים. ככל שהעלילה מתקדמת כך גדל נפח סיפורו של סאנדס ויחד עימו המעורבות הרגשית שלנו הצופים בגורלו. סטיב מקווין הוא אמן עטור פרסים וזו לו התנסות ראשונה כבמאי קולנוע, הסגנון הרזה שבו נוקט מקווין - דיאלוגים ספורים (למעט סיקוונס ארוך, בשוט נועז אחד, ובו מבקר כומר את שובת הרעב), עם סאונד נטורליסטי ואפקטיבי להפליא ולגמרי בלי מוסיקה - האופנים המקוריים שבאמצעותם הוא בוחר לגולל את העלילה, הפגנת המשחק המרהיבה; כל אלה ועוד הופכים את 'רעב' לפיוט קולנועי מצמרר, לא פחות. זוכה פרס 'מצלמת הזהב' של פסטיבל קאן.
|
| ארץ: |
אירלנד, בריטניה |
| שנה: |
2008 |
| אורך: |
96 דקות |
| שפה: |
אנגלית |
| תרגום: |
עברית |
| במאי: |
סטיב מקווין |
|
|
|