סגור
לתכנית החודשית

פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה־15

השנה פסטיבל הקולנוע הצרפתי חוגג 15 שנה, גיל יפה, אבל גם גיל של מורכבות ושל בנייתו של העולם הפנימי שלנו וגם של תפישת העולם שסובב אותנו. המהדורה ה־15 תהיה מיוחדת עם תכנית מגוונת וכמה בחירות מפתיעות ומרגשות המעוררות מחשבה על המצב החברתי, על ההיסטוריה ועל המורכבות של בני האדם.

בתכנית נמצא סרט מדהים, אחד הטובים של השנה, שיפתח את הפסטיבל "להתראות שם למעלה" של אלבר דופונטל על פי ספרו של פייר למייטר. הסופר זכה על הספר בפרס גונקור, הפרס החשוב ביותר בצרפת לספרות. "הספר היה הצלחה גדולה ולא היה קל לעשות את הסרט. זה היה אתגר גדול, אך אלבר דופונטל עמד במשימה והגיע לתוצאה נשגבת, ולא שגרתית של קולנוע הקולע לאמת, האמת של לב האדם" (Le Nouvel Observateur).

גם השנה פסטיבל הקולנוע הצרפתי מופק על ידי חברת ההפצה עדן סינמה בתמיכה ובשיתוף פעולה של המכון הצרפתי בישראל ושל יוניפראנס פילמס. הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 13 במרץ ועד 5 באפריל בסינמטקים ברחבי הארץ ויציג את מיטב הסרטים הצרפתיים של השנה.

אל תפספסו את "ברברה" של מתייה אמלריק שקיבל את פרס לואי דלוק ואת פרס ז'אן ויגו. הסרט על הזמרת ברברה מציג בעדינות ובחוכמה תמונה מורכבת של הכישרון הגדול של השנסון הצרפתי, עם הפרשנות הנפלאה של השחקנית ז'אן בליבר.

הבמאי הוותיק רובר גידיגיאן חוגג את סרטו העשרים במספר "בית ליד הים". סרט עדין ואלגנטי מלא אנושיות עם הופעה מדהימה של שחקניו הקבועים אריאן אסקאריד וז'ראר מיילאן וז'אק בודה, לצד כמה שחקנים איתם לא עבד בעבר כמו ז'אן פייר דארוסן ואנייס דמוסטייה.

בסרטו הדרמתי "מרלין" הבמאי גיום גליין מספר בדיוק רב את סיפורה של צעירה מהפריפריה שמגיעה לפריז במטרה להיות שחקנית ועליה לעבור משוכות רבות בדרכה.

קרין ויאר מרגשת ומשעשעת בדרמה הקומית "הקנאה" שמבוססת על ספרו הידוע של דויד פונקינוס, על אחד המניעים לנפש האדם.

נושא ההורות שנוגע לכולנו בא לידי ביטוי בסרטו של פיליפ ליורה "הבן של ז'אן", סרט חזק ואניגמטי עם התפתחויות לא צפויות.

לסיום יש לנו את הכבוד להציג בפניכם את סרט הנעילה של הפסטיבל "קשר משפחתי", סרטה הנפלא של קרין טרדיו שזכה לשבחים במסגרת השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן האחרון. זו קומדיה דרמטית בכיכובם של פרנסואה דמיין וססיל דה פרנס, העוסקת בחיפוש אחר האב. סרט הנע כל הזמן בין צחוק לרגש.  

בתכנית הפסטיבל נציג גם ארבעה סרטים קלאסיים, אנו מזמינים אתכם לגלות מחדש כמה ארבעעה במאים בולטים משנות העשרים עד שנות השישים עם יצירות המופת הבאות: "הלא אנושית" סרטו של מרסל לרבייה משנת 1924, "קסדת הזהב" של ז'אק בקר משנת 1952, "קאן קאן צרפתי" של ז'אן רנואר משנת 1954, ולסיום "עיניים ללא פנים" של ז'ורז' פראנז'י משנת 1960, סרט אימה מכונן שהיווה להשראה ליוצרים כמו אלמודובר שביסס עליו את סרטו "העור בו אני חי".

אנו מאחלים לכם רגעים מופלאים של קולנוע.

 

קרולין בונה המנהלת האמנותית של פסטיבל הקולנוע הצרפתי ומנכ"לית עדן סינמה

ברטראן לדלזייר הנספח לענייני קולנוע ולטלוויזיה במכון הצרפתי בישראל

פסטיבל הקולנוע הצרפתי

אירוע פתיחה – לזכר ליה ון ליר

בנוכחות הבמאי אלבר דופונטל

להתראות שם למעלה

בימוי: אלבר דופונטל
| 117 דקות

“להתראות שם למעלה” מספר את סיפורם של אדואר פריקור, אמן מחונן, וחברו מנהל החשבונות, אלבר מילאר. היכרותם בשדה הקרב של 1918 קושרת את גורלם לנצח, ובאקט של הישרדות ונקמה כנגד מפקדם תאב הכח והבצע, הם מתכננים תרמית מונומנטלית משל עצמם. התוצאה היא דרמה צבעונית, עשירה וסוחפת שזכתה לשבחי הקהל והביקורות.

ברברה

בימוי: מתייה אמלריק
| 97 דקות

בריגיט עומדת לגלם את הזמרת הצרפתיה ברברה בביוגרפיה קולנועית אודותיה. היא לומדת הדמות, השירים, הג’סטות. במאי הסרט עושה תחקיר משלו – מקשיב לתקליטים, קורא מסמכים, מראיין. ככל שהעניינים מתקדמים, השחקנית נטמעת בדמות, והבמאי רוצה להיות שם בשבילה. “לא סרט ביוגרפיה טיפוסי” מציין דן פיינרו ב“סקרין".

קנאה

בימוי: דויד פונקינוס, סטפן פונקינוס
| 107 דקות

נטלי פשו כבר לא ילדה. היא מורה לספרות, גרושה, ואת מרבית ערביה היא מעבירה כאמא דאגנית ומלאת קנאה. המטרה הראשונה היא בתה הנחמדה בת ה־19 מתילד. לאט לאט הקנאה נודדת אל חבריה, עמיתיה לעבודה, וגם לשכניה. 

מו

בימוי: שרה פורסטייה
| 98 דקות

לילה ומו נפגשים בתחנת אוטובוס. ללילה יש בעיה בדיבור שמשתקת אותה, מו הוא מאד ורבלי ומלא חיים. לילה מתכוננת לבחינות הסיום שלה, מו מתפרנס מתחרויות מרוץ לא חוקיות, ההפכים נמשכים אחד אל השני והשניים מתאהבים. אבל מו נושא עמו סוד המעיק עליו... 

ההקרנה בנוכחות הבמאי רובר גדיגיאן

בית ליד הים

בימוי: רובר גידיגיאן
| 107 דקות

סרטו החדש של הבמאי רובר גידיגיאן מתרחש על שפת מפרץ קטן ויפהפה ליד מרסיי. בעקבות מחלתו של האב, מגיעים שלושת ילדיו להיות איתו. סרט אנושי וחכם על משפחה, על העולם היום, ועל העתיד של כולנו. 

קאן קאן צרפתי

בימוי: ז’אן רנואר
| 102 דקות

הופעתה הגדולה ביותר של פרנסואז ארנול, אחד משיאי הקריירה של ז’אן גאבן ואחת הפסגות במיכלול יצירתו של ז’אן רנואר הגדול. העלילה מתרחשת במונמארטר בשנות השמונים של המאה ה־19 ועוסקת באמרגן מזדקן המגלה כובסת יפיפיה ובונה סביבה מופע קאנקן במועדון המולין רוז’. 

מרלין

בימוי: גיום גליין
| 107 דקות

מרלין גדלה בכפר קטן. בגיל 20 היא עוברת לפריס כדי להפוך לשחקנית, אבל אינה יודעת איך לבטא את עצמה ואיך להגן על עצמה. היא מתמודדת עם כל הדברים המשפילים אבל גם המתגמלים שלמקצוע הזה ולעולם יש להציע.

קשר משפחתי

בימוי: קרין טרדיו
| 100 דקות

ארוון עובד כמפנה מוקשים במחוז ברטון, מקצוע שדורש קור רוח. זה אובד לו כאשר הוא מגלה כי אביו אינו בעצם אביו. כאשר הוא מגלה את אביו הביולוגי, שמתגורר לא רחוק, נדמה שמצא חבר ותיק, אבל העניינים מסתבכים עוד יותר כאשר הוא מבין מי היא אחותו החדשה.

הלא אנושית

בימוי: מרסל להרבייה
| 85 דקות

זמרת אופרה זוכה למעריצים שרופים. אחד מהם, מדען שוודי, מאבד את נפשו בעבורה. תגובתה הרגשית הצוננת מעוררת קריאות בוז מן הקהל שלה, וכאשר היא הולכת לראות את גופתו בפעם האחרונה, מתברר כי הוא עדיין חי... אחד הסרטים המופרעים בתולדות הקולנוע, והקרנתו הערב היא הזדמנות טובה לצפות בקלאסיקה של ממש. 

קסדת הזהב

בימוי: ז’אק בקר
| 96 דקות

מארי מוטרדת מיחסו של רולאן אליה. רולאן הוא עבריין השייך לחבורת פושעים מקומית. כשמארי פוגשת את ז’ורז’ היפה היא מתאהבת בו מיד. כשקנאתו של רולאן גוברת, הוא מחליט להתעמת עם ז’ורז’. ז’אק בקר הפך לבמאי גדול לא פחות ו”קסדת הזהב” הוא אחד השיאים של יצירתו.

הבן של ז’אן

בימוי: פיליפ ליורה
| 98 דקות

בגיל 33 מתייה לא יודע מי הוא אביו. בוקר אחד הוא מקבל טלפון בו הוא מתבשר שאביו היה קנדי שהלך לעולמו. הוא גם מגלה שיש לו עוד שני אחים. הוא מחליט לנסוע למונטריאול ללוויה, אך שם הוא מגלה שאיש לא יודע עליו וכנראה גם אף אחד לא מעוניין לדעת. 

עיניים ללא פנים

בימוי: ז’ורז’ פראנז’י
| 88 דקות

מנתח מבריק, בסיוע העוזרת שלו, חוטף נערה צעירה נחמדה. הוא מסיר את פניה ומנסה להשתיל אתם על פניה של בתו האהובה כריסטין, שפניה הושחתו בתאונת דרכים. כל הניסיונות נכשלים וכל הקורבנות מתים אבל הוא ממשיך בניסיונותיו. סרט שהשפיע על יוצרים רבים והיווה השראה לאלמודובר בסרטו “העור בו אני חי”. 

מלחמה

בימוי: סטפן בריזה
| 113 דקות

עובדי מפעל לחלקי רכב מתבשרים בוקר אחד כי הנהלת הקונצרן בגרמניה החליטה לסגור את המפעל. הם פותחים בשביתה בהנהגת יו”ר הועד הנמרץ, אך מוצאים עצמם מול שלל כוחות – ההתעניינות הקצרה של אמצעי התקשורת, הסימפטיה המרוחקת של הממשלה ובעיקר הזמן שמכרסם בכוחם להתמיד במאבק.