חמישי | 28.03.24

שעה פריטים
All day
 
6pm
8pm
סגור
לתכנית החודשית

קולנוע סיני חדש

בשנים האחרונות זוכה הקולנוע הסיני להצלחה כבירה וסרטיהם של במאים סינים מוקרנים בפסטיבלי הקולנוע הבולטים בהיקף שהולך וגדל ונהנים מהערכה ומפרסים. התוכנית שנקרין החודש מבקשת להתמקד בכמה מן הסרטים הללו. ההיסטוריה של הקולנוע הסיני רצופה משברים ושינויים בעקבות המהפכים הפוליטיים שעברו על סין. אולם מאז סוף שנות השמונים אפשר לראות רצף יצירה ארוך ומרשים שמתוכו התבלטו כמה כשרונות המוכרים גם לקהל הישראל: ז'אנג יימו וצ'ן קייגה, הנחשבים לבמאי "הדור החמישי" שפרצו בסוף שנות השמונים וז'יה ז'אנגקה ולו יה, בין הבולטים שבבמאי "הדור השישי", שנוצר מאז ראשית שנות התשעים. הפריחה הנוכחית בקולנוע הסיני מובלת על ידי דור חדש וצעיר של יוצרים, ואחד המאפיינים ביצירתם – כפי שעולה ממרבית הסרטים שנציג החודש – הוא עיסוק בשאלות היסוד הקולנועיות של עיצוב הזמן והחלל: ניסיון ללכוד את הזמן האמיתי באמצעות שוטים ארוכים וחופפים ("פיל יושב דומם"), נדודים על פני זמן ומקום הנדחסים לתוך מסגרת קולנועית רגילה ("אפר לבן"), משחק עם גודל התמונה ("אני לא מאדאם בובארי"), החלפה בין זמנים וצבעים ("האלמנה המכשפה") ותנועה בין דו לתלת מימד ("מסע ארוך אל תוך הלילה") – סרטים אלו נעים בין שוליים למרכז, בין העיר לאיזורי הכפר, במרכזם עלילות הקשורות לעולם הפשע, והגבולות המשפחתיים והחברתיים שבורים. מגוון האמצעים הללו מעידים על מחשבה קולנועית תוססת המחפשת דרכים חדשות לספר את סיפור השבר הזה. לצד התרחשות זו, נציג שני סרטים חדשים שעשויים באופן ריאליסטי ומתון יותר: "פרידה ראשונה" ו"במעלה ההר" שמשתמשים בנופים האנושים והגאוגרפיים כדי לבחון גם הם את המפגש שבין הספר למרכז ואת המתחים שבין מסורת לקדמה. האסופה כולה מעידה על החיוניות של היצירה הקולנועית הסינית מהשנים האחרונות – שיש בה מידה רבה של תעוזה וחופש, והיא בוודאי מהטריטוריות הקולנועיות המסקרנות כיום.

נתיב עוקף צנזורה: המגבלות רק הפכו את הקולנוע הסיני לעשיר יותר / יונתן אנגלנדר, הארץ

פרידה ראשונה

בימוי: ואנג לינה
| 88 דקות

אי שם בחלקה הצפון־מערבי של סין שוכן הכפר שבו מתגורר אייסה, בן הקהילה האויגורית. חייו של הילד מתנהלים על מי מנוחות עד שרצף של פרידות ניחת עליהם. עם הופעות תמימות וכובשות אל הלב של שחקנים לא מקצועיים – “פרידה ראשונה” הוא חוויה קולנועית מספקת, אסתטית ורגשית.

אפר לבן

בימוי: ז'יה ז'אנג-קה
| 150 דקות

צ'יאו היפהפייה עוזבת עיירה שכוחת אל כדי לנסות את מזלה בעיר הגדולה. היא מתאהבת בבין המאפיונר. מערכת היחסים שלהם יודעת עליות ומורדות, אך היא לא מוותרת. הבמאי הסיני החשוב ז'יה ז'אנג-קה מגולל את סיפור אהבתם לאורך 17 שנים, כשברקע השינויים המואצים שעוברת סין.

במעלה ההר

בימוי: ז’אנג יאנג
| 126 דקות

הצייר שן ג’יאנהוה עזב את שנגחאי ועבר לכפר קטן בהרים. כאן הוא גר עם אשתו הצעירה וההרה ומעביר שיעורי ציור לנשים המקומיות. במהלך שנה מלווה המצלמה של ז’אנג יאנג את שן ותלמידותיו. בקצב מתון, עם צילומים עוצרי נשימה, מציע “במעלה ההר” מבט יפה וחכם על מפגש שבין מסורת לקדמה. 

אני לא מאדאם בובארי

בימוי: פנג שיאוגנג
| 128 דקות

פנג שיאוגנג, מגדולי הקולנוענים באסיה כיום, מגיש סאטירה נוקבת שגרפה את הפרס הגדול ואת פרס השחקנית בפסטיבל סן-סבסטיאן. בת כפר יוצאת לטהר את שמה ולהיאבק ברשויות לאחר שבעלה הותיר אותה עגונה והוציא דיבתה ברבים.

מסע ארוך אל תוך הלילה

בימוי: בי גאן
| 138 דקות

גבר השב לעיר הולדתו לאחר כמה שנים של היעדרות מחפש אחר אהובתו האבודה ונקלע למסע לילי מפותל. זהו קולנוע משוכלל שמפגיז בתאורה, מצלמה, עיצוב כדי ליצור אווירה אפלה ומהפנטת, ששיאה בחלקו השני של הסרט – שוט אחד ארוך בתלת מימד. 

פיל יושב דומם

בימוי: הו בו
| 230 דקות

כל אחד מגיבורי הסרט מתמודד עם תחושת חדלון ועם השאיפה לנסוע לעיר סמוכה כדי לראות פיל היושב דומם, מכותרת הסרט. המטרה הזו היא גם דימוי: לשלוות נפש וכוח רצון, וגם לענק התקוע על ישבנו. היצירתיות הקולנועית של הסרט וקווי העלילה חופפים זה לזה – הפכו אותו לאחת היצירות הבולטות של השנתיים האחרונות. 

המכשפה האלמנה

בימוי: צ’נגצ’יי קאי
| 120 דקות

אחרי שבעלה השלישי נהרג, מחליטים תושבי הכפר כי ארהו נושאת כוחות כישוף ומסרבים לסייע לה להשתקם. מלווה בגיסה הצעיר, היא נודדת בין הכפרים בחורף של צפון סין ומנסה להתפרנס מכוחות העל שלה. הסגנון הקולנועי המבריק מצליח להביא למסך מעמדים מכושפים באמצעות שימוש מקורי בצבע ובשחור לבן ומצלמה סבלנית.